שו"ת בעניין קריעת כבד

לכבוד

ידידי היקר מזכה הרבים

הרב יצחק בנג'ו שליט"א

ניו יורק- ארה"ב

אודות שאלתך, בענין כבד צלוי שמשווק אצלכם בקהילה ללא חיתוך שתי וערב כלל וללא חיתוך בקצוות הכבד, האם נכון לנהוג כך ויש להם על מה שיסמוכו?

מרן השו"ע (יו"ד סימן ע"ג ס"א) כתב וז"ל: הכבד יש בו ריבוי דם, לפיכך לכתחילה אין לו תקנה לבשלו על ידי מליחה, אלא קורעו שתי וערב ומניח חיתוכו למטה וצולהו ואחר כך יכול לבשלו". פשטות דברי מרן [כמבואר בדברי רבותינו האחרונים הובא בכף החיים שם סק"א], אין חילוק בין כבד עוף לכבד בהמה ויש לקרוע שתי וערב קודם הצלייה, וכמ"ש מרן הבית יוסף בשם רבנו יונה, אף כבד עוף שהוא חלוק לשנים צריך לחתוך כל חלק מהם שתי וערב.

יש לציין כי רוב הכבדים הנמכרים בחנויות הם בדרך כלל כבד עוף, שהם קטנים יותר וכל כבד הוא מעוף נפרד. הנוהגים להסיר מכבד עוף את המרה ומעט מן הכבד לפני הצלייה, יש להקל ללא חיתוך שתי וערב בגוף הכבד, וכפי שהביא הרמ"א (שם ס"א). וכן יישב את מנהגם הרב זבחי צדק (אות כד) שכן נהגו בבגדאד. וע"ע להרב כף החיים (שם אות ח). וכן הובא בשו"ע המקוצר להגר"י רצאבי ח"ד (עמוד קסד). וכן דעת הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א  בספר ויען שמואל (תשעה עמוד תש). וכן הוא לדעת בני אשכנז כפי שהובא בשו"ת שבט הלוי חי"א (סימן קעז). וכן נוהגים הרבה מוועדי הכשרות כאן בארץ ישראל. הבאתי את הדברים בספרי הכשרות למעשה.

ולכן להלכה ולמעשה, אף שלא עושים חיתוך שתי וערב בגוף הכבד, יש לחתוך ממנו מעט בשני הקצוות כדי שיזוב הדם שכנוס בסמפונות.

אולם כבד בהמה שהיא גדולה בהרבה, לכתחילה צריך לקורעו שתי וערב כדעת מרן השו"ע, או לחתכו לגמרי לחלקים נפרדים, מטעם חוטי דם [סימפונות] הכנוסים בו. וכמ"ש הט"ז (סק"ב) שדין זה של חיתוך המרה נאמר בכבד עוף ולא בבהמה. ואף שהרב כף החיים (סק"י) כתב, שגם בכבד בהמה הדין כן. אולם כיום שהמציאות מוכחת שלאחר חיתוך המרה נשאר חוטי דם שלמים בתוך הכבד אף לאחר הצלייה, יש להחמיר בחיתוך שתי וערב.

בברכה רבה

אליהו חיים פנחסי

בן לאאמו"ר שמואל פנחסי שליט"א