כשרות סיגריה אלקטרונית
בשנים האחרונות בעקבות המודעות הגבוהה על הסכנה בעישון הסיגריות הרגילות, נפוץ מאוד בקרב הציבור עישון בסיגריה אלקטרונית. מצוי בשוק, נוזל לסיגריות אלקטרוניות ללא הכשר. [ניתן להשיג בחנויות "איי סמוק" נוזל מילוי כשר בחלק מהטעמים]. לאחרונה פורסם בשם כמה מרבני בד"ץ העדה החרדית [הרב משה שטרנבוך ועוד] על הצורך בכשרות מהודרת לנוזל האידוי, היות ודינו כזיעה שיש בו ממשות.
החומרים שנכנסים לסיגריה:
א. גליצרין- שהוא מרכיב שמייצר אדים כמו עשן. מקורו מחו"ל והוא מן הצומח ואין בו חשש כשרות. הגם שיש גליצרין מן החי בחשש נבלות וטריפות, בסיגריה זו הוא מן הצומח.
ב. חומרי טעם וריח- חומרים הללו אינם מן החי אלא סינטטי.
ג. ניקוטין, פרופילן גליקול (PG)- אין בהם חשש כשרות.
סברת המצריכים הכשר, היות והעשן דינו כזיעה אסור לטעום אף שאינו בולע, וכמ"ש מרן השו"ע (יו"ד סימן צב ס"ח) כי הזיעה נחשבת כמאכל עצמה. ויש לחשוש שמא באותם מפעלים השתמשו עם רכיבים מן החי, יש להשתמש אך ורק עם כשרות.
אך אחר המחילה, כמו שלא צריך הכשר על סיגריה רגילה, כך לא צריך הכשר על סיגריה אלקטרונית. והעשן ששואפים הוא ריח בעלמא שמותר (ראה שו"ע יו"ד סימן קח) כי אין בו שום ממשות, ואינו דומה לזיעה האסורה, שהרי אם מניח את היד מעל סיר מים רותחים תירטב היד, אבל בסיגריה זו אם נשאף את העשן על היד, לא יהיה על היד אדים, וגם על הלשון לא מרגישים לחות כי אם טעם בלבד, ואינו בכלל זיעה אלא ריחא. ועוד, כתב בביאור הגר"א (שו"ע שם ד"ה אבל בזה) שאם מיקלא קלי איסורו אין איסור ריחא. גם כאם הנוזל נשרף ורק אחר כך נהיה ריחא. ואף אם נחשיב אותו לזיעה הרי הטעם פגום. ועוד, כל האיסור של זיעה הוא רק ב"אכילת זיעה", כגון זיעה שע"ג בשר שנכנס לתוך האוכל ונטפל למאכל, אך לא מצינו שאסור לשאוף זיעה לבד, שאין בשאיפת זיעה תורת אכילה.
וביתר ביאור, כל איסורי אכילה זה רק כאשר אוכל דרך הוושט, ובעישון נכנס לקנה ומשם לריאות. ולא מצאנו בעישון סיגריה אלקטרונית תורת אכילה כלפי דיני התורה. כגון לענין ברכה, טבילת הסיגריה, עישון בתענית, עישון לפני תפילת שחרית, נוזל שישנו עליו וכו'.
ומלבד כל זאת, בכלל לא ברור שיש כאן טעם איסור, וכדברי מומחי הכשרות רוב המכריע של המרכיבים אין בהם חשש כלל, וגם במרכיבים שיש בהם חשש איסור רחוק, עדיין יש כלפיהם כמה צירופים להקל.
ולכן להלכה: סיגריה אלקטרונית בכל ימות השנה [למעט פסח שיש לדון בו], אינה צריכה כשרות.
