בישול הכבד לאחר הצליה
דעת הגאונים הובאו בטור (יו"ד סימן סט), בשר ששהה שלשה ימים מעת לעת [72 שעות] ללא מליחה, נתייבש דמו בתוכו ולא יצא עוד על ידי מליחה, ואין לאוכלו מבושל. וכ"פ בשו"ע (שם סעיף יב). והטעם, שמא לא יצא כל דמו ע"י צלייה ויצא אח"כ על ידי הבישול, דהבישול פועל יותר מצלייה. כ"כ הש"ך (שם ס"ק נא). אולם לענין דיעבד פסק השו"ע, בשר ששהה ג' ימים וצלהו ואח"כ נתבשל, מותר.
ונחלקו הפוסקים לענין כבד שדינו רק בצלייה משום ריבוי דם שבו. מה דינו כאשר שהה ג' ימים במצב הפשרה, האם דינו כשאר בשר הנז"ל שאין לבשלו לכתחילה לאחר הצלייה וכמ"ש הרחיד"א במחב"ר (סימן עג אות ט) בשם הצמח צדק והפרי חדש. וכ"פ הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו הליכות עולם ח"ו (עמוד רח). אולם הרב שער אפרים והכרתי כתבו להקל. וכ"כ הרב ערוך השלחן (סימן סט אות ע) וז"ל: כיון שהכבד כולו דם רק התורה התירתו ע"י צליה, שוב אין חילוק בין עברו עליו ג' ימים ללא עברו. וכ"פ ראב"ד ירושלים הגר"ש משאש זצ"ל בספרו מזרח שמש (סימן עג).
ולכן אדם שקונה במרכול כבד טרי, יש להתבונן על גבי האריזה תאריך ושעת שחיטה וכך באופן שצולה את הכבד בתוך שבעים ושתיים שעות, יכול לבשל את הכבד לאחר מכן. ובכך יוצא ידי חובת כל הדעות. ובאופן שכתוב על גבי האירזה "לצלייה בלבד"- היינו שעברו עליו שלשה ימים.
ובאופן שהכבד נכנס להקפאה תוך 72 שעות מהשחיטה, לדעת הראש"ל בשו"ת יחוה דעת ח"ו (סימן מו) לאחר ההפשרה מותר לצלותו ולאחר מכן לבשלו גם אם עברו ימים רבים מהשחיטה. דעת הגר"ש וואזנר זצ"ל להחמיר ראה שו"ת שבט הלוי ח"ב (סימן כה).
כאשר אדם קנה כבד מופשר ועברו עליו ג' ימים מהשחיטה ורוצה לבשלו לאחר הצלייה, כתב הגרב"ץ אבא שאול זצ"ל בשו"ת אור לציון ח"ה (פי"ג אות י) באופן שיחלוט את הכבד במים רותחין [10 דק] אפשר לבשלו לאחר מכן.
ובביקורי בשחיטת בד"ץ "אור שרגא" בראשותו של הגאון רבי ברוך שרגא שליט"א, ראיתי שאכן מקפידים לרשום ע"ג אריזת הכבד יום ושעת שחיטה, בכדי שהלקוח יוכל לדעת האם עברו על הכבד שלשה ימים. לצאת ידי חובת כל הדעות והשיטות. ויהי רצון שחפץ ה' בידם יצלח לזכות את עם ישראל בכל אתר ואתר.
