ללא חשש חדש
שאלה: פעמים רבות אנו מוצאים על מוצרים המיובאים מחו"ל שמכילים דגנים או משקה שעורה (בירה) את הכיתוב "ללא חשש חדש", מה זה אומר?
מקור הדין:
תשובה: "וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם, כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם. וקצרתם אות קצירה והבאתם אות עומר ראשית קצירכם אל הכהן.ו והניף אות העמר לפני ה' לרצונכם ממחרת השבת יניפנו הכהן.. ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה. עד הביאכם אות קרבן אלהיכם, חוקת עולם לדרותיכם בכל משבותיכם. (ויקרא כג יד).
מפסוקים אלה עולה, שמנחת העומר במקדש תהיה ראשית קצירכם. דהיינו שאין לקצור מן התבואה חמשת מיני דגן קודם להקרבת העומר. מהפסוק: "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו" למדנו שאסור גם לאכול מן התבואה קודם להקרבת העומר כל תבואה שכבר נזרעה והשרישה לפני הקרבת העומר הרי היא מותרת מזמן ההקרבה ואילו תבואה שהשרישה רק לאחר הקרבת העומר הרי היא אסורה עד שיבוא העומר בשנה הבאה.
בזמן שאין בית המקדש קיים ואין מקריבים את העומר הקובע הוא סופו של יום הקרבת העומר ט"ז בניסן.
היכן מצוי האיסור:
לגבי הגידולים שבארץ ישראל, כמעט ואין לאיסור זה משמעות מעשית, שכן התבואה היא גידול חורפי ובדרך כלל היא אינה מבשילה לפני הפסח התבואה משרישה בחורף ובזמן שהיא ראויה לקצירה כבר הותרה הקצירה והאכילה כיוון שעבר ט"ז בניסן.
כמו כן, החיטה המיובאת לארץ עומדת תחת השגחה גם בתחום זה ואין בה חשש חדש.
לעומת זאת בצפון אירופה ובעיקר בחצי הכדור הדרומי שם עונות השנה הפוכות מאלה שבארץ ישראל מצוי מאוד שהתבואה נזרעת ומשרישה לאחר הפסח ומבשילה עד הסתיו שבארץ ישראל וממילא נותרים כמה חודשים שבהם תבואה זו אסורה באכילה תבואה זו מכונה בלשון חכמים "חדש" ופירושו תבואה חדשה שנזרעה והשרישה לאחר הפסח הקודם ועדיין לא עבר עליה יום ט"ז בניסן.
האם איסור חדש נוהג בחוץ לארץ:
כבר במשנה קיימת מחלוקת אם חדש' אסור גם בחו"ל או שמצווה זו חלה רק על גידולי ארץ ישראל. רבים מהראשונים סברו להלכה שחדש אסור מהתורה גם בחו"ל והזמן הקובע שם הוא טז בניסן. אך למעשה באותן הארצות שבהן בעיית החדש' עלתה בכל שנה מחדש רבים מן היהודים לא הקפידו על הלכה זו עד שכמה גדולי עולם בדורות השונים קמו לסנגר על עם ישראל בנימוקים שונים השולחן ערוך אוסר חדש גם בחו"ל. הרמ"א נוקט גם הוא שבעיקרון חדש אסור בחו"ל אך העלה סברות להקל מטעם ספק ספיקא כאשר לא ידוע בבירור שהתבואה היא חדשה. כך גם המשנה ברורה: מביא כמה לימודי זכות על העם שלא נשמר מאיסור חדש ומסיים את הדיון כך: והנה אף שאין בידינו למחות ביד המקילין מכל מקום כל בעל נפש לא יסמוך על היתרים הללו ויחמיר לעצמו בכל מה שאפשר לו כי להרבה גדולי הראשונים הוא איסור דאורייתא.
מוצרים מיובאים:
הבעיה עלולה להתעורר רק בתחום המצומצם של מוצרי מזון מיובאים שיש בהם רכיבים של חמשת מיני דגן כמו בירה. [בירה עם מותג מוכר, וכעת הוא מופיע ללא כשרות, מן הסתם יש בו חשש חדש- המיקל יש לו על מה שיסמוך].
לפיכך, גם למסתפקים בדרך כלל בכשרות רגילה ראוי ונכון בארץ ישראל להימנע מלאכול מוצרים מחו"ל שיש בהם חשש חדש. לעומת זאת במדינות שבהן התבואה החדשה מצויה בשוק וקשה מאוד להשיג מוצרי מזון הנקיים מחשש חדש יש מקום לשומרים על כשרות רגילה להקל ולהתיר את החדש והמהדרים יקפידו על עצמם ככל האפשר.
באישור הרבנות הראשית לישראל- על פי הנהלים כשיש אישור זה, לא אמור להיות חשש חדש.
