ל"ג בעומר תשע"ט
לכבוד
ידידי עוז מזכה הרבים
הרה"ג יצחק בנג'ו שליט"א
ליקווד- ארה"ב
שלום וברכה
אודות שאלתו בענין פתיחת מסעדה כשרה למהדרין אצלכם בארה"ב בעיר ניו ג'רסי- דיל עבור הצלת אותם יהודים הנופשים שם שיאכלו מאכלות כשרים וחלילה שלא יטמאו במאכלי גויים. אולם יש בעיה אחת שהיא נושא "בישולי הגויים" מכל מקום לדעת מרן השו"ע שאי אפשר לאכוף את הנחת הסירים על ידי יהודי, היות והמקום גדול מאוד ויש בו עובדים רבים שכולם גויים.
לענ"ד נראה פשוט אם אכן ההדלקות מתבצעות על ידי יהודי, אף שהבעלים של המקום גוי, יש להתיר לכתחילה וזה בצירוף כמה שיטות:
- לדעת הרמ"א (יו"ד קיג) די בהדלקה בלבד אף ללא סיוע במעשה הבישול. ואף שלדעת הט"ז (שם סק"י) דוקא בבית ישראל ולא בבית הגוי, וכאן הוא בית הגוי. מכל מקום, ראה במנחת יעקב (כלל עה ס"ק מא) שהביא דברי הט"ז וכתב דלמעשה נראה דהמיקל לא הפסיד באיסור קל של בישולי עכו"ם. ואף הרב דרכי תשובה (אות נא) הביא בשם הרב בית לחם יהודה שנוהגים להחמיר לכתחילה, אבל בדיעבד מתירים אף בבית הגוי.
- הרשב"א בתשובותיו (ח"א סימן סח) הביא דעות כמה מרבותיו שצידדו להתיר בישול שפחות נכריות העובדות ומבשלות לישראל, וטעמם הוא, שהואיל ובישולם הוא מכורח ולא מרצון, לא שייך בהכי קירוב דעת, ואין בזה גזירת חתנות, וסיים, אולם אין דבריהם מחוורים בעיני, וכן אנו נוהגים איסור בבישוליהם. ע"כ בספר אורחות חיים (יו"ד עמוד שכט) הביא משם הרמב"ן בתשובה להתיר, אבל מסברא אחרת, שכיון שאנו מוזהרים על העבדים הללו מן התורה, אינם בכלל גויים דעלמא, ואין הם בכלל גזירת חז"ל. ואף שדעת מרן (קיג ס"ד) להחמיר בשפחות שלנו. כתב הרמ"א ובדיעבד יש לסמוך על המתירים. ודייק הש"ך (שם) מדברי הרמ"א, שגם משרת העובד ומבשל תמורת משכורתו, לא יהיה בדבר איסור. וגם הרב שלחן גבוה (שם סק"ט וסק"י) כתב להקל בנכרי העובד בשכירות ודלא כהפרי חדש. ובשו"ת רב פעלים ח"ד (חאו"ח סימן ו) העלה שאין למחות במי שנוהג היתר בדבר.
- מהריט"ץ (סימן קסא) כתב לחדש, שאף בתבשיל של פלטר, דהיינו, שנתבשל בבית חרושת ובמפעל, שלא שייף סברת חתנות, יש מקום להקל. והראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו הליכות עולם ח"ז (חקת סוס"ק יח) כתב שאפשר לצרף סברא זו. ע"ש.
- כאשר הכיריים עליו מבשלים הם עובדים על חשמל, או צי'פסר חשמלי, יש לצרף דעת הפוסקים ובראשם הגרב"ץ אבא שאול זצ"ל שאין בישולי גויים במכשירי חשמל. והארכנו בזה בספרי הכשרות למעשה.
בצירוף כל הספיקות, נראה להקל בפרט שיש כאן צורך גדול. ויותר טוב יעשה כפי שדיברנו בטלפון, אם יעשו חוזה עם בעל הבית הגוי שאנו שוכרים ממנו את המקום, כדת וכדין. היות ובכהאי גוונא יש כאן עוד ספק כדעת התוספות בע"ז (לח.) בשם הראב"ד כי נכרי המבשל בבית ישראל אין בבישולו משום חתנות.
בברכה רבה והצלחה מרובה
אליהו חיים פנחסי
בן לאאמו"ר שמואל שליט"א
